היהלומן ואיש אבני החן – אבנר צופיוף, הוזמן להרצות בסימפוזיון הגמולוגי הראשון של פדרציית המכונים הגמולוגיים של אירופה, שהתקיים בסוף חודש ינואר בפריז. אבנר צופיוף, בעבר נשיא הבורסה לאבני חן, פרש לפני 300 משתתפי הסימפוזיון את השקפתו בשאלה, אם ניתן להתייחס אל יהלומים ואבני חן כאל השקעה
לפני שנים רבות ישבתי במסעדה פריזאית עם יועצו האישי של נשיא מצרים אנואר סדאת – פרופ' אחמד אל עומאר, שנהג לרכוש ממני אבנים נדירות ומעניינות במיוחד, והפך במרוצת השנים לידידי וחברי, עוד אנו יושבים ומשוחחים באנגלית, והנה ניגשת לשולחננו אשה, מציגה עצמה כגב' דואק מספרת שהיא קלטה את מבטאו הנוצרי של בן שיחי, ומבקשת לספר לנו סיפור: "לבעלי ולי היה מפעל גדול מאד להלבשה תחתונה במצרים, ב-1967 נאלצנו לעזוב את מצרים של גמאל עבד אל נאצר, כשאנו משאירים מאחורינו רכוש רב, ויוצאים את המדינה בידיים ריקות. למזלי, הצלחתי לקחת איתי יהלום אחד גדול במיוחד. בזכות היהלום הזה הצלחתי לקנות דירה, לרפא את בעלי שחלה בעקבות הגירוש, ולהתחיל בחיים חדשים. הכל בזכות היהלום."
סיפורים רבים ומרגשים שמענו על היהלומים שהצילו חיי יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, בזכות היותם קלי משקל וכבדי ערך. ולא רק מלחמות מזכירות לכולנו שליהלום מעלות חשובות מעבר ליופיו הרב. גם משברים כלכליים גלובאליים מלמדים על יתרונותיו הגדולים של היהלום כנכס להשקעה. כך למשל, ב-2008, פקד אותנו משבר כלכלי גלובאלי, שגרם לציבור לאבד את אמונו בניירות ערך, באגרות חוב, בכסף ובבנקים.
אזרחי ארה"ב שמו בצד "כסף לבן ליום שחור, התעוררו בוקר אחד ומצאו שכספם התאדה מחשבון הבנק שכה בטחו בו. אזרחים שגרו בבתים נאים – מצאו את עצמם ברחוב. ולא רק האזרח איבד את הקרקע ההונית המוצקה מתחת לרגליו. מדינות שלמות נקלעו לקשיים ופסעו על סף תהום פשיטת רגל. שוק ההון הפך לבלתי ברור ובלתי יציב, והאמון בכסף ובשוק הניירות – ניירות ערך ואגרות חוב – התערער. אנשים יצאו לרחובות וחוללו מהומות, נשיאים נפלו, והעולם נקלע לסחרחורת של שינויים. בזמנים שכאלה אזרחי העולם מחפשים משהו בעל ערך שאפשר להחזיק בכיס. מי שהחזיק בנדל"ן – הפסיד חמישים אחוז מכספו. מי שהיה מושקע בנאסד"ק – הפסיד גם הוא חמישים אחוז מכספו. מי שהשקיע את הונו בבנק האחים להמן – הפסיד מאה אחוז מכספו, אבל מי שהשקיע את כספו ביהלומים מחזיר היום את ההשקעה שלו ואף מרוויח.
למעשה, כל משבר מעודד מכירות יהלומים, עדיין זכור לכולנו, שאחרי מתקפת הטרור של ה-11.9.2001 חששנו שאזרחי ארצות הברית, הידועים כחובבי קניות ובזבוזים, או Shoppers, כהגדרתם את עצמם, ידירו את רגליהם מקניות חג המולד. אולם, למרבה ההפתעה, ככל שהתקרב החג כך גברה המולת הצלצולים בקופות, ובסופו של דבר זכינו בעונת חג מולד חזקה מאד, ששוב למדה אותנו, שבעתות משבר פונים האנשים ליהלומים.
כאשר בוחנים את האטרקטיביות של היהלומים כאייטם להשקעה יש למפות את המצב הנוכחי המלמד על כך שמקורות הגלם הולכים ומתכלים, המקורות החדשים עדיין אינם נראים באופק, ויחלפו עוד שנים עד שיכנסו לערוץ היהלומים, ובמקביל – הביקוש למוצר הסופי הולך וגדל, ודוחף את המחירים כלפי מעלה, כשלשווקים הקיימים נוספים שווקים המתפתחים במהירות בהודו ובסין.
מעבר להיותם נכס זמין, נגיש, קל לטלטול ושומר ערך, היהלומים גם זולים לרכישה בהשוואה לנכסים אחרים. מחירו של יהלום במשקל של קראט, בצבע F, בדרגת נקיון VS, נמוך יותר בהשוואה למחיר המשולם עבור תיק של שאנל או של הרמס, ובשעה שהתיק היוקרתי לא רק שאינו נכס להשקעה, אלא שאין ספק בכך שהוא יימסר שנה לאחר מכן, או יישכח בארון, היהלום – בדיוק כמו שאומר הסלוגן המפורסם – הוא לנצח.
אייטם להשקעה
עולם היהלומים של 2012 שונה בתכלית השינוי מעולם היהלומים של 2002 למשל, ובוודאי בוודאי מעולם היהלומים של 1992, שלא לדבר על עולם היהלומים של 1982.
הדינאמיקה עצומה. אם פעם, כשהשוק היה טוב הכל היה נמכר, כיום יש דברים שנמכרים ויש דברים שלא נמכרים. עולם היהלומים של ימינו מתאפיין בנישות, באייטמים, לכל נישה – הגודל שלה והמזל שלה, לכן גם אם יש ליהלומן הרבה מאד סחורה, לא בטוח שהוא יוכל למכור אותה , כי לא בטוח שהסחורה שיש לו היא הנכונה כלומר – הסחורה המבוקשת בשוק כרגע ברגע נתון
ואם לא כל אבן מתאימה למכירה הרי שעל אחת כמה וכמה – לא כל אבן מתאימה להשקעה . אין דין של מלס כדינו של יהלום כחול. שניהם יהלומים, אולם כל אחד מהם הוא עולם בפני עצמו.
אחת המרצות בסימפוזיון הגמולוגי סיפרה, למשל, שבשנת 2007 – נמכרה בצרפת אבן כחולה ברמת Fancy Intense Blue במשקל של 6.5 קראט בתמורה ל-2.7 מיליון יורו. כיום שולש שוויה של האבן. האבן שהיא תיארה נדירה, ועל כן היא מתאימה כאייטם להשקעה. ערכן של האבנים המיוחדות, כמו למשל אבנים כחולות או ורודות – נמצא בעליה מתמדת.
הרעיון של רכישת יהלומים להשקעה הולך וצובר תאוצה. ראיה לכך אנו מוצאים בעובדה, שבחודשים האחרונים צצו חברות המציעות השקעה ביהלומים, צעד המלמד על כך שהן מצליחות להתאים את תיקי ההשקעות שלהן למציאות החדשה. העיתון הצרפתי Bilan מספר בכתבה שכותרתה: 'יהלומים: השקעה בטוחה', שבמפגש של יועצי השקעות מובילים שהתקיים בז'נבה התברר שיש עניין רב ביהלומים כהשקעה. המשתתפים בכנס הסכימו, ש-2012 היא שנה טובה להשקעה בנכס מוחשי. היהלומים – נכתב בכתבה – שווים פי 14,000 מזהב, שכן אם מחירו של גרם זהב הוא 57 דולר, הרי שמחירו של גרם יהלומים הוא 725,000 דולר. בכתבה מסופר, שמישל טאמיסייה (Michel Tamisier), המייסד של חברת "יועצי עילית" – חברת ייעוץ שמקום מושבה בז'נבה, שנהג להשקיע ביינות ושעונים פתח גם קרן להשקעה ביהלומים בשם – Divine Jewels, המציעה ללקוחותיה רווח פוטנציאלי של 10 אחוזים בשנה.
המותג האמריקאי – הארי וינסטון (Harry Winston) – שכבר לימד אותנו שהוא בעל חזון ורוחק ראות, כאשר מיקם את עצמו כחברה החולשת על שרשרת הערך הענף היהלומים מקצה לקצה, החל בהפקת הגלם במכרה (דיאביק הקנדי) עד למכירת המלוטש המשובץ ברשת הקמעונאית האמריקאית – הקים קרן להשקעות ביהלומים מלוטשים בשיתוף עם Diamond Asset Advisors. הקרן מעבירה את היהלומים בקוסטיגנציה לידי הארי וינסטון, המשבצת אותם בתכשיטים ובשעונים שהיא מוכרת בשוק. גם בדובאי הוקמה קרן גדולה מאד להשקעה ביהלומים, הקונה בשוק יהלומים מיוחדים, ואלו לא הדוגמאות היחידות.
זהות וזהירות
למשקיע יש היום אפשרויות רכישה מאד מעניינות. בצד הפומבי הגלוי עומד האינטרנט, המאפשרת נגישות גבוהה למידע מפורט כמו גם לאבנים בכל קצות תבל. בצד האקסקלוסיבי המעניין עומדות המכירות הפומביות, המהוות פלטפורמה מעניינת לרכישת אבנים מיוחדות. גם כאן וגם שם, נדרשת הבנה בתחומי הטיפולים והחיקויים, זהירות בזיהוי הנכון של האבן תוך כניסה לאתרי המעבדות הגמולוגיות ובחינת ההתאמה בין האבן לתעודה, ולימוד מדוקדק של נושא המכירות הפומביות והדרכים לביצוע הרכישות הנכונות. עם זאת, היהלומים במאה ה-21 שוב אינם פריט אנונימי. לכל יהלום יש זהות מלאה המאפשרת לבנק לרכוש ולמכור אותו, כשהוא בטוח לחלוטין בזהות הברורה של הפריט. מכל מקום ניתן להניח בוודאות, שבעולם שברירי כמו עולמנו כיום, כשהבריות מחפשות גיוון לתיק ההשקעות שלהן, היהלומים הם אפיק מתאים.
הפדרציה האירופית להשכלה גמולוגית
הרצאתו של אבנר צופיוף, שקטעים ממנה הבאנו לפניכם, נשאה בפריז ב-19.1.2012, בסימפוזיון הבינלאומי הראשון של הפדרציה האירופית להשכלה גמולוגית – FEEG. הפדרציה הוקמה לפני 14 שנים, והיא מאגדת 10 בתי ספר לגמולוגיה באירופה: בצרפת (בעל סניפים בפריז, ליון וניס), בבלגיה (שני בתי ספר), באוסטריה, בגרמניה, באיטליה, בספרד (בברצלונה ובמדריד), בהולנד ובאנגליה. אחת לשנה נפגשים הבוגרים, שסיימו את המסלול הארבע שנתי של לימודי הגמולוגיה, לטקס הענקת תעודות. השנה, במלאת חמישים שנה לבית הספר הלאומי לגמולוגיה של פריז, הוחלט לייסד מסור חדשה, בלקיים סימפוזיון גמולוגי בינלאומי מדי שנה, במועד הענקת התעודות לבוגרים.